בפרשתנו ראינו לכאורה רמז נפלא לענייני סדר והצגת הדברים: דקדק הכתוב בתחילה לומר “בראשית”—ללמד שכל בניין מתחיל בכוונת כותרת ברורה, ואחר כך “ויהי אור”—היא הבהירות בעיצוב, שלא ייטשטשו הגבולות בין העיקר לטפל. ונראה לומר שמה שנאמר “ויבדל” בא לרמוז על היררכיית טיפוגרפיה נכונה,לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.